הנגשת העיר העתיקה של ירושלים
בין חומות העיר העתיקה של ירושלים, אחד המקומות הצפופים בעולם, חיים כ-35,000 תושבים בשטח של 871 דונם בלבד. העיר בנויה ברשת סבוכה של סמטאות צרות בטופוגרפיה הררית, עם מעברים צרים ומדרגות רבות. בשנת 2007 התחלנו בפרויקט תכנון הנגשת העיר העתיקה, במימון ממשרד ראש הממשלה ובניהול הרשות לפיתוח ירושלים. המטרה שעמדה בפנינו היתה לשרת את אוכלוסיית העיר עם מוגבלות, וגם את מיליוני התיירים המבקרים בעיר.
להמשך קריאה...הנגשת העיר העתיקה של ירושלים
בין חומות העיר העתיקה של ירושלים, אחד המקומות הצפופים בעולם, חיים כ-35,000 תושבים בשטח של 871 דונם בלבד. העיר בנויה ברשת סבוכה של סמטאות צרות בטופוגרפיה הררית, עם מעברים צרים ומדרגות רבות. בשנת 2007 התחלנו בפרויקט תכנון הנגשת העיר העתיקה, במימון ממשרד ראש הממשלה ובניהול הרשות לפיתוח ירושלים. המטרה שעמדה בפנינו היתה לשרת את אוכלוסיית העיר עם מוגבלות, וגם את מיליוני התיירים המבקרים בעיר.
מאחר שלא היו באותה עת לפנינו דוגמאות לפרויקטים דומים מהעולם, בנינו בעצמנו סטנדרט לנגישות של עיר עתיקה כמו העיר הירושלמית. בשלב ראשון ערכנו סקר נגישות לכל 104 הרחובות והסמטאות של העיר, הכנו תוכנית אב לנגישות לעיר. בהתחלה הונגשו צירי תנועה מרכזיים וסימטאות המקשרות בין מקומות מרכזיים, במטרה לאפשר תנועה המשכית לאנשים עם מוגבלות בתנועה, כולל התניידות בכסאות גלגלים. בנוסף, הנגשנו אזורים שבהם היה ידוע לנו שיש אוכלוסייה בעלת מוגבלות בתנועה, כמו שכונת באב אל חוטה, בלב הרובע המוסלמי, שנחשבת לאחד האזורים העניים של ירושלים. פעולות ההנגשה כללו התקנת רמפות למעבר כיסאות גלגלים, מאחזי יד לסיוע להולכי רגל, שירותים נגישים ועוד. סיפור קטן: צעדתי בעיר העתיקה ומול מגדל דוד ראיתי אדם מבוגר, חבוש בכובע אוסטרלי גדול, יושב בכיסא גלגלים ובוכה. ניגשתי לשאול אותו אם הוא צריך עזרה. אישה צעירה שהיתה איתו ענתה שהכל בסדר, והוסיפה שהוא תייר מאוסטרליה, בוכה מרב התרגשות היות שלא האמין שבגילו ובמצבו הפיזי יזכה להגיע לכנסיית הקבר בירושלים.
הנגשת התחבורה הציבורית בישראל
בחודש מאי 2009, משרד התחבורה פנה למרכז הישראלי לנגישות של שק"ל להכנת תוכנית לאומית להנגשת התחבורה הציבורית בישראל. צוות בניהול המקצועי של המרכז הישראלי לנגישות הגיש את התוכנית לשר התחבורה בינואר 2010, ויישומה היה עד סוף שנת 2014. התכנית כללה הנגשת 6,800 אוטובוסים ו- 12,000 תחנות אוטובוס ב-75 רשויות מקומיות, הנגשת רכבת ישראל, מוניות, רכבים להשכרה, אוטובוסים לטיולים ועוד, בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד ₪.
להמשך קריאה...הנגשת התחבורה הציבורית בישראל
בחודש מאי 2009, משרד התחבורה פנה למרכז הישראלי לנגישות של שק"ל להכנת תוכנית לאומית להנגשת התחבורה הציבורית בישראל. צוות בניהול המקצועי של המרכז הישראלי לנגישות הגיש את התוכנית לשר התחבורה בינואר 2010, ויישומה היה עד סוף שנת 2014. התכנית כללה הנגשת 6,800 אוטובוסים ו- 12,000 תחנות אוטובוס ב-75 רשויות מקומיות, הנגשת רכבת ישראל, מוניות, רכבים להשכרה, אוטובוסים לטיולים ועוד, בהיקף כולל של כ-1.5 מיליארד ₪.
אחרי השלמת המשימה התבקשנו להמשיך ללוות את משרד התחבורה בהנגשת עוד 18,000 תחנות אוטובוס בכ-200 רשויות מקומיות, הנגשת קווים חדשים, טיפול בתקנות נגישות הרכבת הקלה ועוד. כמו כן, לאחרונה עסקנו בהכנסת טכנולוגיות נגישות חדשות לתחבורה הציבורית, עם דגש על אנשים לקויי ראייה. בנוסף, אנחנו מטפלים בהדרכת נהגי התחבורה הציבורית, עורכים בקרה מקצועית להנגשת התחנות בארץ ומאשרים את ההשתתפות הכספית של משרד התחבורה בכל פרויקט הנגשה.
הרכבת הקלה בירושלים - הרכבת הקלה הנגישה בעולם
ועדת תוכנית האב לתחבורה בירושלים שכרה את שירותי המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל כבר בשנת 2002 כיועצי הנגישות של הרכבת הקלה. לשם כך, בשלב הראשון גייסנו צוות מקצועי של 18 מומחים מישראל ומהעולם, כדי להגדיר את דרישות הנגישות ברכבת קלה. בעזרת הצוות המקצועי, הגדרנו סטנדרט הנגשה, שהיה גבוה משמעותית ועלה לאין שיעור על הסטנדרטים המקובלים באירופה ובארצות הברית. כתוצאה, הצלחנו ליצור את כלי התחבורה הנגיש ביותר בישראל והרכבת הקלה הנגישה בעולם.
להמשך קריאה...הרכבת הקלה בירושלים - הרכבת הקלה הנגישה בעולם
ועדת תוכנית האב לתחבורה בירושלים שכרה את שירותי המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל כבר בשנת 2002 כיועצי הנגישות של הרכבת הקלה. לשם כך, בשלב הראשון גייסנו צוות מקצועי של 18 מומחים מישראל ומהעולם, כדי להגדיר את דרישות הנגישות ברכבת קלה. בעזרת הצוות המקצועי, הגדרנו סטנדרט הנגשה, שהיה גבוה משמעותית ועלה לאין שיעור על הסטנדרטים המקובלים באירופה ובארצות הברית. כתוצאה, הצלחנו ליצור את כלי התחבורה הנגיש ביותר בישראל והרכבת הקלה הנגישה בעולם.
מאז הפעלת הרכבת באוגוסט 2011 אנחנו עובדים ללא הרף על שיפור השירות לאנשים עם מוגבלויות, בעזרת הכנסת טכנולוגיות נגישות חדשות ושיפור השילוט החזותי והשמיעתי.
הנגשת רשת "אורט"
רשת אורט היא רשת החינוך הגדולה בישראל, כוללת 211 מבנים של בתי ספר ועוד עשרות מבנים של 8 מכללות ברחבי הארץ. המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל התבקש לנהל פרויקט הנגשה ברשת ולשמש כיועצי הנגישות בתכנון ויישום ההנגשה. צוות המרכז הישראלי לנגישות סקר את כל מבני הרשת, כתב הנחיות נגישות לכל בנין ולכל קמפוס, נתן הנחיות להצבת ריהוט ושילוט נגיש וטיפל בכל נושא הטמעת הנגישות בפעילות הארגון.
להמשך קריאה...הנגשת רשת "אורט"
רשת אורט היא רשת החינוך הגדולה בישראל, כוללת 211 מבנים של בתי ספר ועוד עשרות מבנים של 8 מכללות ברחבי הארץ. המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל התבקש לנהל פרויקט הנגשה ברשת ולשמש כיועצי הנגישות בתכנון ויישום ההנגשה. צוות המרכז הישראלי לנגישות סקר את כל מבני הרשת, כתב הנחיות נגישות לכל בנין ולכל קמפוס, נתן הנחיות להצבת ריהוט ושילוט נגיש וטיפל בכל נושא הטמעת הנגישות בפעילות הארגון.
מעבר להתייחסות לתקנות הנגישות המקובלות, הצוות טיפל גם בהנחיות להוראה לאנשים עם מוגבלות וסידורי הבחינות לאנשים אלו, על פי התקנות המסדירות את הנגישות במוסדות להשכלה על תיכונית (מכללות). כמו כן הצוות הדריך את כל עובדי הרשת הנותנים שירות ישיר, על פי תקנות נגישות השירות.
נגישות המרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית
לפני מספר שנים משפחת ספרא תרמה להקמת מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית גבעת רם. המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל נשכר כיועצי הנגישות של הפרויקט.
להמשך קריאה...נגישות המרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית
לפני מספר שנים משפחת ספרא תרמה להקמת מרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית גבעת רם. המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל נשכר כיועצי הנגישות של הפרויקט.
מדובר בבניין יוקרתי מאוד, שעוצב על ידי מיטב המתכננים בתחום זה בעולם. אחד האתגרים הגדולים שעמדו בפנינו בפרויקט היה עיצוב מעבדות נגישות, כך שיתאפשר גם לחוקרים וסטודנטים עם מוגבלות לחקור במעבדות אלו. הפרויקט הפך למאוד מורכב מבחינת הנגישות היות ובמעבדות אלו יש גם מחקר בבעלי חיים. ככל שיכולים היינו ללמוד, רוב האוניברסיטאות המוכרות בעולם התחמקו מלנגוע במעבדות מסוג זה מבחינת הנגישות. בהחלט הוצב כאן סטנדרט חדש של נגישות למעבדות מחקר.
נגישות השירות בכנסת ישראל
המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל מתכנן ומיישם החל משנת 2015 את הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלויות בכנסת ישראל. הנושא מקבל גיבוי חזק מאוד ממנ"כל הכנסת ויו"ר הכנסת, שהציבו כיעד להיות הפרלמנט הנגיש בעולם. בניין הכנסת מאתגר מבחינת הנגישות היות שהוא מורכב משלשה מבנים נפרדים, שנבנו בתקופות שונות על פי סטנדרטים שונים, וחוברו ביניהם למבנה אחד. פעולות ההנגשה הן גם בפן הפיסי: שירותי נכים משופרים, מעלונים, מאחזי יד וכדומה, וגם בפן הנגשת השירות.
להמשך קריאה...נגישות השירות בכנסת ישראל
המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל מתכנן ומיישם החל משנת 2015 את הנגשת השירות לאנשים עם מוגבלויות בכנסת ישראל. הנושא מקבל גיבוי חזק מאוד ממנ"כל הכנסת ויו"ר הכנסת, שהציבו כיעד להיות הפרלמנט הנגיש בעולם. בניין הכנסת מאתגר מבחינת הנגישות היות שהוא מורכב משלשה מבנים נפרדים, שנבנו בתקופות שונות על פי סטנדרטים שונים, וחוברו ביניהם למבנה אחד. פעולות ההנגשה הן גם בפן הפיסי: שירותי נכים משופרים, מעלונים, מאחזי יד וכדומה, וגם בפן הנגשת השירות.
פעילות הנגשת השירות: *אביזרים לעזרת באי הכנסת - הכנסת מציעה כיום מגוון גדול של אביזרי עזר לאדם עם מוגבלות. אביזרים אלו כוללים בין השאר עזרים למוגבלות בתנועה: כסאות גלגלים וקלנועית, עזרים לאנשים לקויי ראייה: משקפיים מיוחדים שמזהים פנים ומקריאים טקסט, זכוכית מגדלת, טבלט לתיקשורת, מפה מישושית אישית, מכשור לאנשים עם לקות שמיעה ועוד. האביזרים כמו המשקפיים והמפות הם חידוש עולמי, והוכנסו לשימוש ציבורי בפעם הראשונה בעולם. * מידע ועמדת נגישות - המידע בכנסת הונגש לאנשים עם מוגבלות, הן בעזרת סרטונים והן בעזרת מידע הכתוב בפישוט לשוני. סרטונים מוקרנים ללא הפסקה במספר מוקדים ברחבי המשכן. בנוסף, בכניסה לכנסת הוקמה עמדה מיוחדת בה אפשר לקבל סיוע ואביזרי הנגשה. בעמדה זו אפשר לקבל חוברות מידע בפישוט לשוני ובמבחר שפות. *שילוט נגיש - הכנסת חידשה את כל השילוט במשכן והתקינה שילוט נגיש בכל רחבי הכנסת. השילוט החדש מאפשר לאנשים עם מוגבלויות להתמצא בכנסת בצורה מיטבית. בשל אופיו האוניברסלי, השילוט הנגיש משרת בעצם את כל באי המשכן, עם ובלי מוגבלות. *עמדות שירות - כל עמדות השירות בכנסת, כולל במסעדות, הונגשו לתת שירות לאנשים עם מוגבלות, כדי לאפשר גם לאנשים עם מוגבלות לקבל שירות בכל מחלקות הכנסת כמו כל אדם אחר. העמדות משרתות כמובן גם את עובדי הכנסת וגם את המבקרים הבאים בשעריה. *הנגשת הסיורים בכנסת - הסיורים בכנסת, שאמנם היו בחלקם נגישים גם קודם, הונגשו במלואם. אדם עם מוגבלות יכול להשתתף בסיור מיוחד לאנשים עם מוגבלות או להשתלב בסיורים הכללים. *נגישות בטקסים ואירועים - כל אירוע של הכנסת מחויב לעבור בדיקה ואישור מבחינת נגישות השירות. מדובר במאות אירועים וטקסים בשנה. רמת נגישות השירות בכל טקס נקבעת על פי מהות המשתתפים ומהות הטקס..
תוכניות אב לנגישות לרשויות מקומיות
המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל עוסק, בין השאר, בהכנת תוכניות אב לנגישות לערים בישראל. עד כה הכנו כ-35 תוכניות אב לרשויות מקומיות בישראל, ביניהם: נהריה, כפר סבא, כפר קאסם, נתניה, הוד השרון, באר שבע, הרצליה, טירה, רמת גן ועוד.
להמשך קריאה...תוכניות אב לנגישות לרשויות מקומיות
המרכז הישראלי לנגישות של שק"ל עוסק, בין השאר, בהכנת תוכניות אב לנגישות לערים בישראל. עד כה הכנו כ-35 תוכניות אב לרשויות מקומיות בישראל, ביניהם: נהריה, כפר סבא, כפר קאסם, נתניה, הוד השרון, באר שבע, הרצליה, טירה, רמת גן ועוד.
תכנית אב כוללת: בדיקת נגישות המבנים של הרשות בדיקת נגישות סביבת הרחוב אומדנים כספיים הכנת תוכניות עבודה רב שנתיות כתיבת הנחיות נגישות לפעילות השוטפת של הרשות הדרכת צוותי הרשויות למתן שירות מקצועי נגיש התייחסות להיבטים החוקיים והמשפטיים מתן הנחיות ליישום הנגישות ברשות המרכז הישראלי לנגישות פועל עם ראשי הערים, מהנדסי העיר, אדריכלי העיר ומנהלי האגפים של הרשות. לכל אגף אנחנו בונים תוכנית עבודה ונהלים לטיפול בנושא הנגישות. העבודה כוללת התייחסות למבני ציבור, שטחים פתוחים (כמו פארקים),רחובות ומדרכות, השירות העירוני לתושבים, אתר האינטרנט העירוני ועוד. חלק מהרשויות מבקשות שנמשיך לתת להן שירות גם בשלב היישום וכיום אנחנו מלווים כ-10 רשויות. במהלך שנות העבודה צברנו מומחיות רבה לא רק בתחום הנגישות אלא גם בהיבטים האירגוניים והפוליטיים של עבודה מול רשויות מקומיות.